פסק-דין בתיק ת"א 675-06

התובעת, ילידת 1947, הועסקה עובר להתרחשות האירוע התאונתי, מושא תביעתה, כרכזת כ"א בנמל אשדוד.

התובעת טענה כי ביום 10/6/05 (שחל להיות ביום שישי), היא נהגה את רכבה באשדוד וכי בהגיעה למעגל תנועה, היא בלמה את רכבה כשלפתע הגיח מאחור רכב אחר והתנגש ברכבה, בעוצמה רבה. כתוצאה מההתנגשות בין 2 כלי הרכב, כך נטען, נחבל גופה של התובעת בתוך חלל הרכב והיא ספגה מכות בחלקי גוף שונים ובעיקר בראש, בעמוד שדרה צווארי, מתני וגבי.

לאחר התרחשות התאונה שבה התובעת לביתה, אולם משגברו כאביה, במהלך סוף השבוע, היא פנתה ביום ראשון לקופת החולים בה היא מבוטחת, שם היא נבדקה ע"י רופאת משפחה שאבחנה רגישות ומוגבלות בעיקר בעמוד שדרה צווארי והתובעת הופנתה למומחה בתחום האורטופדי.

ביום 19/6/05, נבדקה התובעת ע"י רופא אורטופד שאיבחן רגישות בעמוד שדרה מותני- צווארי, לסג 70.  התובעת הופנתה  לביצוע צילומים של עמוד שדרה צווארי ומותני וכן, הומלצה לעבור טיפולי פיזיותרפיה.

לטענת התובעת כאביה גברו והיא טופלה באורח שמרני, תחת מעקב רופא אורטופד. בבדיקותיה, כך נטען,  אובחנו רגישות עזה בעמוד שדרה מתני וצווארי, בצילום הודגם יישור יתר אנטלגית, הגבלה קשה בתנועות עמ"ש צווארי, לסג -ימין 30.

ביום 24/11/05 עברה התובעת בדיקת CT לעמוד שדרה מתני שהדגימה בלט דיסק ושינויים פצטריים גסים ב-  L4-5.

כשנה לאחר אירוע התאונה, משנמשכו כאביה הומלץ לתובעת על הזרקה אפידוראלית מעל L4-5 והמשך טיפול שמרני ומעקב. (ראה נספח ה' לתצהיר התובעת).

הנתבעת לא חלקה על אודות עצם התרחשותו של האירוע ואף לא חלקה על קיומו של כיסוי ביטוחי. כך שלמעשה, עיקר הדיון נסוב בסוגיית נזקיה הנטענים של התובעת.

התובעת העידה לעצמה וכן, הוצגו מסמכים מטעמה. הנתבעת בחרה שלא להעיד עדים מטעמה  והסתפקה בהצגת ראיות בדמות "תעודת עובד ציבור" של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לפיה, התובעת אינה כלולה בקובץ נבדקי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. כן הוצגו מסמכים שונים של המוסד לביטוח לאומי.

התובעת טענה כי מאז התאונה ובעקבותיה היא סובלת מכאבים בחלק תחתון של הגב, כאשר הכאב מקרין לרגל ימין וכן, כי קיימת הגבלה בתנועה. עוד טענה התובעת כי  היא מתקשה בזמן ישיבה או עמידה ובכל פעולה הדורשת מאמץ פיזי. כן נטען  כי התובעת מתקשה להירדם  בשל מיחושיה האמורים וכי זו נזקקת לנטילת כדורי שינה.

התובעת טענה כי בשל התאונה ותוצאותיה היא נאלצה להעדר מעבודתה ממועד התאונה (10/6/05) עד ליום 1/1/06. צוין כי בתקופה זו, קיבלה התובעת שכרה על חשבון ימי מחלה שצברה  ובסה"כ - 139 ימי מחלה. עוד נטען כי אלמלא יצאה התובעת לפנסיה במועד הנזכר (1/1/06), סביר היה כי הייתה נאלצת לשהות בתקופת מחלה נוספת.

נטען כי כתוצאה מהתאונה, התובעת מתקשה לנהל חיי פנאי וחברה עמוסים ואף נמנעת ממנה האפשרות להשתלב בעבודה חלקית, כפי שביקשה לעשות עם יציאתה לפנסיה .

כך הצהירה התובעת:

"מאז התאונה דברים השתנו, השגרה הופרה, קשה לי לתפקד כשיש כאבים תמידיים, קיים קושי גם בעמידה ממושכת, .... ולהשתתף בפעילות כלשהי. " (סעיף 13 לתצהיר התובעת).

הנתבעת טענה כי עסקינן בתאונת דרכים שהותירה התובעת ללא נכות צמיתה וכי גם  חקירה מאומצת של המומחה הרפואי מטעם בימ"ש, לא הובילה לשינוי במסקנותיו. נטען כי התובעת ניסתה להאדיר נזקיה, הגישה תצהיר בריאות חסר, בו בזמן שהתיעוד הרפואי המלא,  הצביע על רקע ארוך ומתמשך של בעיות רפואיות בתחום הפגיעה הנטענת.

הנכות הרפואית:

במסגרת בירור התובענה והואיל ושאלת האחריות לא היתה שנויה במחלוקת ובהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975, הורה בית המשפט על מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי ובמסגרת זו, מונה פרופ' אוטרמסקי (ז"ל) לבדוק התובעת (להלן: "פרופ' אוטרמסקי ו /או המומחה").

בחוות דעתו מיום 30/4/07, קבע פרופ' אוטרמסקי, כי בבדיקה שביצע בתובעת "נמצאו טווחי תנועה מלאים של עמוד שדרה מתני ובדיקה נוירולוגית תקינה". עוד קבע המומחה כי "בהסתמך על בדיקה זו ועל החומר הרפואי שעמד לרשותו לא נמצאה כל נכות אורטופדית לצמיתות עקב פגיעתה בתאונת דרכים מיום 10/6/05 לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי".

בהתייחסו לכאביה של התובעת, הסביר המומחה כי "לא נמצא כל רקע חבלתי שיכול להסביר את כאביה, שכנראה נובעים משינויים ניווניים קיימים בחלק זה של עמוד השדרה. מגבלותיה התפקודיות נגזרות מהפרעות אלו כמו גם טיפולים בעתיד שיכולים להיות בהקשר אותם שינויים ניווניים".